לפי חוקי המדינה אסור להשמיע שירים או מנגינות, ואסור לעשות שימוש בשום יצירה, ללא אישור בעל היצירה, וללא תשלום על שימוש זה. כיום, אולמי שמחות, תחנות רדיו, או מועדונים מחויבים לשלם לבעלי הזכויות על השירים- אם לזמרים עצמם או ליוצרי השירים. כאשר לא מתבצע תשלום על שימוש ביצירה, זכאי בעל הזכויות לפנות לבית משפט, על מנת לאלץ את מי שהשתמש ביצירה ללא תשלום לשלם לו על כך.
אחד המקומות בהם חייבים לשלם על זכויות יוצרים אשר נעשה בהם שימוש הוא סרטי תדמית: סרטים לאינטרנט המיועדים למכור חברה, מוצר או שירות. מאחר והסרט מיועד לצפייה לקהל הרחב באינטרנט או בטלוויזיה, החוק מחייב את בעלי הסרט לשלם על שימוש ביצירות שונות, במידה והם נכנסו לסרט.
על מנת להבין במה מדובר אתאר סיטואציה קצרה: נניח שחברה מחליטה להכין סרט תדמית עליה ועל שירותיה. אל תוך הסרט היא החליטה להכניס צילומים של צלם, כתבה שנעשתה על החברה מטעם ערוץ מסוים, ובסיומו של הסרט להשמיע שיר מסוים על רקע כתוביות הסרטון.
במצב זה החברה עשתה שימוש בשלוש יצירות: בצילומי הצלם, בכתבה של ערוץ טלוויזיה, ובהשמעת שיר. ייתכן שבמידה ומדובר בצילומים ובכתבה על החברה- כל מה שמתבקש הוא קבלת אישור על כך, בלי לשלם לצלם או לערוץ, אך במידה ולא- החברה מחויבת לשלם הן לצלם, הן לערוץ והן לבעל הזכויות על השיר, שאם לא כן היא תעבור על חוק זכויות יוצרים.
עבירה על חוק זכויות יוצרים היא עברה לכל דבר, ולמעשה ניתן להשוות אותה לגניבה. אומנם העונש עליה הוא לרוב קנס כספי, אך מאחר ומדובר באמינותה של חברה ובניקיון כפיה- יהיה נכון מצידה למנוע את הבעיה על ידי תשלום מראש כמתחייב בחוק לכל מי שהינו בעל זכות על היצירה בה נעשה שימוש.