חשיבותו של הסכם יחסי ממון

אחת מהסיבות העיקריות לכך שאנשים אינם עושים שימוש בכלים משפטיים הניתנים להם על ידי המחוקק, לצורך עיגון ושמירה על זכויות הרות גורל, מפאת שיקולים זרים לעניין, עומדים בעוכריהם בסופו של יום. דוגמא קלאסית למצב זה הוא אי עריכת הסכם יחסי ממון, בנוסף לחשיבה המקובעת בקרב הציבור, כי עריכת הסכם יחסי ממון היא "נבואה שחורה", יש בדבר כדי לערער את היחסים בין בני הזוג, כי ההסכם עלול לגרום למבוכה גם בקרב משפחתם של בני הזוג ועוד כהנה וכהנה סיבות, שכבר ממזמן אבד עליהם הכלח.

לאחר שתקראו את המאמר שלהלן, הדן באופן חלקי ביתרונות הטמונים בעריכת הסכם יחסי ממון, ייתכן ותשתנה דעתכם בדבר עריכת הסכם יחסי ממון.

עוד בטרם כנס לעובי הקורה בנושא שבנדון ולצורך מניעת דיון עקר בנושא נדגיש ונציין, כי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע, כי הסכם יחסי ממון טעון את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, ואילו הסכם שנערך טרם הנישואין או בשעת עריכתם יכול שיאושר על ידי רשם הנישואין או על ידי נוטריון מוסמך. לאור העובדה, כי תוכנו של ההסכם הוא קרדינאלי אודות זכויות של בני הזוג, חוק יחסי ממון קובע חובה על הגורם המאשר את ההסכם לוודא "שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעויותיו ותוצאותיו". 

הסכם יחסי הממון הינו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את הרכוש בין הצדדים וכפי שהנכם יכולים לתאר לעצמכם ועל סמך ניסיוננו הרב, עריכתו מבלי להימצא בעיצומו של קונפליקט, מאפשר להגיע להבנות הדדיות ביתר שאת תוך מניעת מחלוקות הדדיות בעתיד.

כאמור בראשית מאמרנו, לעריכת הסכם יחסי הממון חשיבויות רבות, כדוגמת אלה שלהלן:

1. הענקת יציבות כלכלית לבני הזוג ולילדיהם - הסכם יחסי ממון מעניק בטחון כלכלי לשני בני הזוג ולילדיהם, ואינו מותיר את אחד מבני הזוג חסר כל עם פקיעת הנישואין.

2. מניעת סחטנות - כאשר המדון והריב בין בני הזוג באיבו, לצערנו יש הבוחרים לנצל את העובדה כי ללא הסכמת שני בני הזוג למתן הגט הליכי הגירושין יתארכו למשך שנים. בכדי "לקצר" את הליכי הגירושין נדרש הצד החפץ להתגרש בד"כ לוותר לצד השני על כל רכושו או חלק מרכושו. שכן, במקרים רבים עיכוב הגירושין מהווה אמצעי לחץ או אמצעי כפיה על הצד המעוניין בגט לוותר על רכושו ובלבד שינתן לו הגט.

3. הגנה על ילדים מנישואין ראשונים - הסכם יחסי הממון יכול למנוע את החשש אצל הורה אשר מתחתן בשנית שילדיו מן הנישואין הראשונים יפגעו "כלכלית", בגירושין ו/או לאחר מותו. על כן ישנה האופציה לחתום על הסכם יחסי ממון עם בן הזוג החדש בו הוא שומר לעצמו את הזכויות על כל רכושו. 

4. שמירה נכסים מנישואים קודמים - בני זוג שמתחתנים בשנית (או יותר) ואשר בבעלותם נכסים שצברו מנישואיהם הקודמים, יכולים בנקל לשמור על רכושם ולמנוע התדיינויות כאילו ואחרות בעניין הרכוש מהנישואין הקודמים.

5. ידועים בציבור- במקרה של בני זוג "ידועים בציבור" מומלץ לערוך הסכם יחסי ממון לצורך הסדרת ענייני הרכוש בין בני הזוג, שכן רווחת ההלכה כי בין בני זוג ידועים בציבור יחולק הרכוש שווה בשווה בעת פרידתם וזאת גם כאשר לא התכוונו לחלוק את רכושם עם הצד השני.

6. נישואין "מאוחרים" - כיום נוטים בני זוג להתחתן בגיל מאוחר יותר ממה שהיה נהוג בעבר. על-כן מספיקים בני הזוג לצבור נכסים וכספים בטרם הגיעם למועד החתונה ולכן,  הגיוני ומן הראוי לדאוג לכך כי הרכוש לא יפגע במקרים של גירושים.

כפי שנוכחתם לראות, ההסכם הינו דרך לעקוף בעיות הקיימות במשפט הישראלי ביחס לנישואין וגירושין, כגון: עיכובים במתן גט, סחיטת רכוש הדדית, חוסר אפשרות לחלק רכוש שרשום על שם צד אחד בלבד ללא גירושין, שימוש בילדים ככלי משחק בגירושין ועוד. מעבר לכך ניתן לראות בעריכת ההסכם לקיחה של המושכות של חיי בני הזוג לידיהם "הבלעדיות" ולהחליט כיצד הדברים יראו, בשונה מהשארת ההחלטה באשר להתנהלות חייהם לגוף חיצוני (בית המשפט ובית הדין הרבני). 

לסיום נציין, כי אין לראות באמור כחוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי, ומומלץ להיוועד עם גורם מקצועי בטרם עריכת הסכם יחסי הממון. שכן, האמור מעלה מכאן דן באופן חלקי ביותר בנושא שבנדון.